בראשית פרק ג

ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה. ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת.

נקודה למחשבה:
כמה פעמים אנו שומעים את הקול הקטן שאומר לנו כי ערומים אנו מתורה תפילה ומעשים טובים?
אבל הצדיקים האמיתיים דובריו האמיתיים של בורא עולם … תמיד יגידו לך … התבלבלת!
אתה יהלום … וגם אם התלכלכת … אוהבים אותך ורוצים בעבודתך!

העצה:
הפנים שלנו הן המראה של המציאות שלנו, נלך מחייכים והאנשים שנפגוש יחייכו אלינו, נלך עצובים ונראה את הפנים המתחמקות או העצובות יחד איתנו.

לכן נסה פעם ביום רגע לפני שאתה פוגש את חברך לספר לעצמך בדיחה קטנה בלב כך שיהיה חיוך על פניך במפגש… ובפעם הבאה תעשה זאת מול חבר אחר.
ותראה איך לאט לאט יותר ויותר מגיעים אליך מחייכים! יום נפלא ושמח אח יקר!

« הפוסט הקודם 
הפוסט הבא  »