גיליון 285 – טובתו שהפסיד

הלימוד מוקדש לכל הישועות ובפרט זיווג הגון משורש הנשמה לסיגל בת יונה

צדיקים יקרים,
יום גורלי בחייך, בדרך לראיון עבודה, הפסדת את הרכבת ונאלצת לנסוע באוטובוס,
האם זה אומר שזה מזל רע? לאו דווקא!
שכן אפשר שהרכבת דווקא באותו יום גורלי תתקע וכל תושביה יאחרו…. למעט אתה.
ואפשר שבקרון שאתה רגיל לשבת, ישב היום מישהו חולה שהיה מדביק אותך במחלה שהיתה גורמת לך לייסורים.

המשימה להשבוע:
להתחרות עם אהובך ולנסות להפסיד בכוונה זה יכול להיות אתגר
ולשמוח בשמחת יקיריך שניצחו אותך - זו משימה לגדולים בלבד


לכן גם כאשר ”נראה לנו בבירור“ ההפסד,
אפשר וטבעי להיכנס לסרטים אודות המזל שלנו בחיים,
אבל נפלא ומרשים יהיה פועלך אם תבחר לחפש מה טוב יצמח מהשינוי בתוכניות.
***
פעם חבר של רבי נתן, הפר את הבטחתו לעבור דרכו ובכך נמנעה מרבי נתן להעביר מכתב ליעדו,
אז אמנם ”מוסר“ רשם לחבר,
אבל ציין שתסכולו דווקא היה בגלל שברור לו שאם היה לוקח את המכתב היה זוכה בזכויות גם לעולם הבא!
”וְתֹאמַר לוֹ שֶׁלֹּא יָפֶה עָשָׂה, אַחַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לוֹ בְּמִכְתָּבַי. וְגַם עַתָּה הוּא צָרִיךְ לְטוֹבָתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה רָאוּי לוֹ לְהִתְעַכֵּב לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמִּי קֹדֶם נְסִיעָתוֹ, אַף אִם גַּם הָיָה מַפְסִיד הָעֲגָלָה שֶׁמָּצָא. כִּי אֲנִי הָיִיתִי מְצַפֶּה לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת עַל יָדוֹ שֶׁהָיָה מֻוכְרָח לִי אָז מְאֹד לְטוֹבָתְךָ. אַךְ בְּכָל זֶה אָנוּ רוֹאִים רִיבּוּי עֹצֶם הַמְּנִיעוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לִכָּנֵס לְבֵיתִי, כַּיָּדוּעַ לָכֶם קְצָת, וְיוֹתֵר מִזֶּה תֵּדְעוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, עַד שֶׁנִּתְרַשֵּׁל לְקַבֵּל טוֹבָתִי בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל בְּרוּחָנִיּוּת לָנֶצַח. אַף עַל פִּי כֵן תֹּאמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מוֹחֵל לוֹ הַכֹּל, כִּי כָּל קְפֵדָתִי הוּא רַק עַל טוֹבָתוֹ שֶׁהִפְסִיד“ [עלים לתרופה מכתב רמב]
***
אשריך האוהב להעניק לאחר, אשריך גדול שרצונך ללמוד על מנת קבל תכסיסים חדשים למען לשמח את הבריות כי כל פועלך הטוב נשמר לטובתך הנצחית!
”אל תבקש גדולה לעצמך,
ואל תחמוד כבוד. יותר מלימודך עשה,
ואל תתאווה לשולחנם של שרים, ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם;
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך“ [מסכת אבות פרק ו,ה]
***
יש זמנים של הכנה לקראת החלטה הגורלית האם לכעוס או לקבל בשלווה,
אבל אפילו בחרת בכעס… גם אז יש המשך חביב ונחמד שהופך את המציאות לתמונה פסטורלית בה השמש יכולה לזרוח שוב:
”וְהֶעָבָר אַיִן. עַתָּה יִרְאֶה לְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר אִם חָפֵץ בֶּאֱמֶת, כִּי אֲנִי אוֹהֲבוֹ גַּם עַתָּה כבתחילה, וּמַה שֶּׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת לְטוֹבָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לֹא אֶמְנַע הַטּוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יִבְחַר לְעַצְמוֹ, וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' יַעֲשֶׂה.“ [עלים לתרופה מכתב רמב]
ואין רבי נתן יחיד ומיוחד בכל העולמות לקבל בשלווה אכזבה מחבר,
גם אתה יכול להחליט שפעם אחת ביום/שבוע/חודש אתה מקבל בשלווה את התנהגות חברך … יעשה מה שיעשה.

העצה:
אומרים שלכעוס זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים.
וברור שלשמוח זו בחירה נכונה ולא משנה מה עשו האחרים!

ואתה יכול לבחור להאמין בכוחך העצום,
להאמין בזכותך לחיות בשמחה בלי קשר:
למקום בו נולדת, להשכלה אותה אתה מקבל, פרנסה/זיווג/וכו‘
כי באמת שאתה אדם מיוחד במינו ואם תגיע בשמחה לשוקת הנכונה … תוכל למלא את העולם כולו בטובה!

להורדת דיוור

וידאו

« הפוסט הקודם