גיליון 290 – רכבת חדשה

הלימוד מוקדש לרפואת הגר בת חנה

צדיקים יקרים,
שאלה קטנה לי אליך,
אם בכל בוקר אני פונה לחנות השכונתית וקונה מאפה וקפה, האם מדובר בכל פעם על אותו קפה ואותו מאפה? האם שייך לומר, בגלל שאכלתי אתמול, היום מיותר? כל בר דעת יענה מייד שמה שהיה – נגמר, וכעת עלינו להחליט את מה קורה עתה! נכון?
***
אותו הדבר קורה בעבודת השם, דע שאין הניסיונות של אתמול זהים לאלו של היום, כמו שאין דרגתך מאתמול זהה לזו של היום!
לכן את תתרגש ממה שעבר עליך אתמול ברמה שיפגע בפועלך הטוב היום, אלא התחל כל יום מחדש… באופן שהעתיד/העבר לא משפיעים עכשיו.
***

המשימה להשבוע:
מה המיוחד כל כך ברכבת לעומת אוטובוס?
שהיא נעה במסלול קבוע... ועדיין, גם לה יש בחירה
מתי נכנסת לתחנה ומתי יוצאת
כך גם הבחירה שלך אודות הטוב הנמצא על ידך... הרמת? הרווחת!


יום אחד אני עובר ליד תחנת הרכבת ושומע את שקשוק הגלגלים על המסילה …. וחושב לעצמי,
כמה אנשים יושבים כעת בתוך הרכבת … ולכולם עולם פנימי אחר לגמרי משלי!
עולם של הגדרת ”קשה“ השונה משלי… ואז נזכר שלא ראוי לשפוט מי מאלו שלא עלו על הרכבת שיצאה.
***
כל אדם רוצה שיהיה לו טוב, רוצה לשפר את הקשר שלו לסביבתו.
אבל רובנו לא מודעים ליחסנו האמיתי לעולם,
לא מבינים מה עובר אצל חברנו בראש כאשר נפלו פניו. ואפילו בתוכנו לא תמיד ברור מה מתחולל
***
הייה נאמן לעצמך ולפועלך הטוב!
הרגש חופשי לשמוח בכל פעם שזרמת עם רצונך הכנה לעזור, ואם פועם ליבך לחפש את הטוב על ידך שמח… שכן לבך הטוב מנסה לקיים: ”מצווה הבאה על ידך – אל תחמיצנה“
ואפילו אינך מצליח לקיימה אך מבקש אתה לשמוח שרצית – שמח עד אין קץ אח יקר שכן רק אצל בורא עולם יש מבצע מיוחד: מצרף רצון טוב למעשה!!
***
ואם לפעמים אתה תוהה האם עלית על הרכבת או שהשאירו אותך בתחנה, אשמח לעזור לך להבין את המציאות באמת: עיקר הדעת יושבת בליבך ובספרים שסביבך (נקודת עצמך), מקצת דעת תתגלה בשיחה עם חברך (נקודת החבר) אבל עיקר הדעת האמיתית תימצא כבר שאתה פונה לשמיים ומבקש עזרה!
”וְאִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁאֵין לְךָ עִם מִי לְדַבֵּר, כְּבָר הוֹכַחְתִּיךָ הַרְבֵּה בָּזֶה שֶׁתִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, וְאָז יִהְיֶה לְךָ תָּמִיד עִם מִי לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת מִנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב“ [עלים לתרופה מכתב רמט]

העצה:
למד את לוח הנסיעות העתידי – בכדי שתוכל להספיק להגיע בזמן,
למד לדחות את תסכול האתמול כי לא יועיל הוא למחר…
אבל החשוב מכל הוא – למד לשמוח היום:

כי ציפור אחת ביד, היום, שווה יותר… מזיכרון ציפור האתמול, או מחלום ציפור המחר.
ובחיים שלנו אין רכבת שעבר זמנה,
אך לעיתים אנו בוחרים לצאת מהתחנה,
נשארת? תמיד תועלה על הרכבת הבאה!
שמחת בהמתנה? רוב חייך מקבלים חיות

להורדת דיוור

וידאו

« הפוסט הקודם