יחזקאל פרק לו

והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר

נקודה למחשבה:
לא עליך המלאכה לגמור! דבר אחד צריך להיות ברור, בסוף יהיה טוב מאוד! רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום למען לא ידח ממנו נידח.

אל תסתכל עכשיו על הקשיים ותנסה להסיק אודות העתיד, כי ההתקדמות אינה אחידה בכל יום אלא דומה יותר לטיפוס במדרגות רחבות, אתה מתקדם מספר צעדים ורק אז מטפס וכל זמן שאתה בשביל (שואף לתורה/תפילה/מעשים טובים) בוודאות שתגיע, ועליך רק להתאזר בסבלנות.

כי עם היהלום שבליבך רוצה הקב"ה להתפאר בפני כל פמליה של מעלה "ראו את בני יקירי איך למרות כל מה שעובר עליו מנסה לשמור על חלוקת אלוקים קטנה ונעימה".

העצה:
הפנים שלנו הן המראה של המציאות שלנו, נלך מחייכים והאנשים שנפגוש יחייכו אלינו, נלך עצובים ונראה את הפנים המתחמקות או העצובות יחד איתנו.

לכן נסה פעם ביום רגע לפני שאתה פוגש את חברך לספר לעצמך בדיחה קטנה בלב כך שיהיה חיוך על פניך במפגש… ובפעם הבאה תעשה זאת מול חבר אחר.
ותראה איך לאט לאט יותר ויותר מגיעים אליך מחייכים! יום נפלא ושמח אח יקר!

« הפוסט הקודם 
הפוסט הבא  »