ירמיהו פרק ל, י

וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד

נקודה למחשבה:
כאשר אנו מתייחסים אל עצמנו בפרופורציה הנכונה, כאשר אנו עושים את המקסימום שאנו יכולים מהמקום שלנו, אל תחשוש מהחטא, אל תפחד מיד הדין… כי כאביך שבשמיים אני מכיר אותך טוב מאשר אתה מכיר את המציאות שלך.

אבל הנוהג כך יכול לשמוח עוד יותר… הגאולה שלך הפרטית והכללית בוא תגיע… נאום ה'
גאולה שאחריה לא תצטרך לפחד כלל… לא אתה ולא ילדיך.

העצה:
יש מימרה: המחפש להפוך את אישתו לשפחה – יהיה עבד, העושה אותה מלכה – יהיה מלך.

דע שלא עליך המלאכה לגמור, אבל מוטלת האחריות לנסות להפיק מעצמך את הטוב ביותר.

יצא טוב? הרווחת!
לא יצא כרצונך? לפחות ניסית…
ויש על מי לסמוך שיש מי שראה ומוקיר לך תודה.

« הפוסט הקודם 
הפוסט הבא  »