ליקוטי מוהר"ן תורה רעז

דַּע כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים, לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי, כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂוֹנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ לִרְאוֹת בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ רַק אַדְּרַבָּא רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת

נקודה למחשבה:
הרשה לי לגלות לך סוד הידוע לכולם …
כולנו עיוורים למצבנו האמיתי…
רובנו שבויים בדימיונות קסומים.

כאשר מגיע אליך מישהו ומעורר אותך משנת הדימיונית:
אשריך אם נקבל זאת בחיוב וללא צעקות

ואם מרגיש שמלאך אתה היום – הרגש חופשי להחזיר לחברך טובה תחת ה"רעה" אשר עשה.

העצה:
גם אם האיפור מסתיר את הקיים,
גם אם ההרגלים מטשטשים את הנעלם,
החיים הם מראה של הפניומיות שלנו.

לכן אל תכעס על השני, אל תנטור כאשר אינך מקבל …
אלא קח את זה כסיבה נפלאה את עצמך לשפר.

ולמתקדמים בהחלט – הסתכל עם חיוך על השליח שבא אותך לעורר
כי באמת אינו אשם בכל מה שעליך עבר עד בואו, ובזכותו אולי ההמשך יהיה מוצלח יותר.

« הפוסט הקודם