משיבת נפש אות עט

לִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנָס לַעֲבוֹדַת ה וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּפִתְאם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא נִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד לִבְחִינַת קַצְוֵי אָרֶץ וְיָם רְחוֹקִים, כִּי רוֹאֶה שֶחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ, מַה שֶׁלּא עָלוּ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים.אַל יִפּל לֵב הָאָדָם עָלָיו עַל יְדֵי זֶה, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַּכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתוֹ

נקודה למחשבה:
התינוק בוטח לגמרי באימו שתטפל בו במסירות נפש, ומיום שנולד נושא עיניו אליה בידיעה שהיא תבין אותו גם מבעד למילים.

כי במרבית המקרים רצונו לעשות משהו אחד אך יוצא לו משהו אחר לגמרי… אם בכלל הוא מצליח להתחיל להגשים את רצונו.

על פי מידת הדין בעולם, אין לנו זכות לקבל ואפילו לא לבקש: לא את הקיים וכן לא להבא. אבל שלח השם שליחים ללמדנו שמידת הרחמים שלו היא הגדולה מהכל.

ואין כמו רבי נחמן שמציג לנו הוכחות ועצות איך לחזור ולנהוג כאותו תינוק שיודע מה טוב בשבילו ויודע מה מקור הישועה… התשובה.

מרבית הנפילות נובעות מהייאוש: ניסיתי כבר מאה פעמים ואני אף פעם לא מצליח… זה בגלל שבעבר עשיתי… זה בגלל שלא… ועוד ועוד תירוצים.
אבל זה הזמן לנהוג כאותו תינוק שאמנם לא יודע מתי יגדל אבל פשוט דואג לעצמו אז… הרם עיניים אח יקר ושרוק שוב את התפילה והבקשה שלך לטובה… כי היכן שהיית אתמול… אתה כבר לא שם אלא במקום אחר… טוב יותר!

העצה:
הנטיה בעת צרה להתכנס לתוך עצמך … אבל אז אתה דוחה עזרה מבחוץ, נסה פעם אחת להינות מהעזרה שמציע חבר נפלא שעומד לידך וחס על פניך העצובות. ותזכה אתה בעזרה וחברך בחיוך של הערכה ושמחה

« הפוסט הקודם 
הפוסט הבא  »