ספר הזוהר ספר בראשית, בראשית, דף יח, ע"ב

וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם – עֵשֶׂב זֶה הָאוֹפַנִּים הָאֵלֶּה וְחַיּוֹת וּכְרוּבִים, שֶׁכֻּלָּם מְתַקְנִים תּוֹךְ תִּקּוּנֵיהֶם וְעוֹמְדִים לְהִתְתַּקֵּן בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּאִים לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם בְּקָרְבְּנֵיהֶם וּבִתְפִלָּה, שֶׁזּוֹהִי עֲבוֹדַת הָאָדָם.

נקודה למחשבה:
לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה, כי לפעמים למרות שנראה שפועלנו הטוב לא משפיע כלל … יבוא יום ונראה את פלא תוצאותיו!

כל טוב תורה/תפילה/מעשה טוב שהיו על ידך באו לזכות אותך להוריד חסד לעולם!
בכל פעם שהרמת את הכפפה – הוכחת איזה בן מלך אדיר אתה!

העצה:
החושב את עצמו איכר פשוט – יבהל להבין שעל פי מעשיו מתנהל העולם.

צודק אהיה אם אומר לך שבזכות מעשיך הטובים – סביבה שלימה רווה נחת.

אשריך על הטוב היוצא מפיך
אשריך גדול על הטוב שפועלות ידיך!

« הפוסט הקודם