ספר המידות כעס, ו

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב לְמִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו.

נקודה למחשבה:
ראוי אתה לכל טוב, והטוב הזה שמור לך כבר כעת על כל פעם שאתה משתדל/רוצה/פועל לעשות עוד תורה/תפילה/מעשה טוב.

אבל ראוי להערצה אתה אם משתדל אתה תמיד לזכור שמי שמנהיג את העולם נסתר מעינך ואתה רואה רק את השליחים הבאים אליך.

העצה:
היש הגיון לכעוס על הרמקול שעושה לך רעש או שראוי להנמיך את העוצמה ברדיו?

אשריך אם אתה מבין שלפעמים הלא לכעוס … מקפיץ אותך שתי מדרגות קדימה במקום ליפול אחורה בצעקה מיותרת.

« הפוסט הקודם 
הפוסט הבא  »