תהילים פרק נ, טז

וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹקים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי, וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ:*
*וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר, וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ… פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה,

נקודה למחשבה:
אם יש משהו שהוא חשוב לבורא עולם זה – שלא ידח ממנו נידח!

אין דבר העובר עליך שמטרתו לגרום לך לסבול, אין דבר העובר עליך הנובע מרוע כלפיך… נהפוך הוא!

הקב"ה אוהב את שגריריו המוסרים את אהבתו לבניו, אוהב את אלו המחזקים את ידי אחיהם! ולהיפך את המשקרים את בניו ומייאשים את רוחם.

אשריך אתה בכל פעם שמעביר מסרים חיוביים לחבריך/יקיריך שכל זכותם הוא: שאתה אוהב אותם!

העצה:
קנו לך פאזל חדש, לאחר זמן שישבת עם הוריך ובנית את הפאזל הגיע הזמן בו אתה מנסה לבד.
האם נכון שאחיך "ילשין" שפרקת את הפאזל? או נכון יותר שיצטרף אליך להרכבה מחודשת?
ברור שעדיף הרצון ללמוד ולהשתפר תוך ניסיון.

כאשר אתה רואה את אחיך כושל… אל תוכיח אותו שאינו מצליח…
אלא תמוך בו וחזק אותו על רצונו הכל כך יקר להשתפר!

« הפוסט הקודם 
הפוסט הבא  »