תהילים פרק עח, ד

לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם

נקודה למחשבה:
לא רק הזיכרון ההיסטורי חשוב בעת לימוד התורה והמצוות, אלא גם ההבנה אודות הזכות שיש לנו לקחת חלק בעם *עם השגחה פרטית שהיתה בעבר ונמשכת היום… בכל יום!*

הלוואי וגם אנו נאחוז בזיכרון של הטוב שקיבלנו עד כה, הלוואי וגם אנו נזכה להעביר את זכות הזיכרון לילדינו. כי כל כך קל להיסחף לחיים בהם דבר רודף דבר, רצון מכריח מאמץ אבל באמת בכל יום אנו מקבלים המון… והנה גם עכשיו מקבל אתה תזכורת להיותך בן מלך שזכותו לבקש הכל!

העצה:
אין אחד בישראל שלא שואף לטוב יותר, אין אחד בישראל שלא נזכר כמה נפלא היה… אבל יותר חשוב מזיכרון העבר, לדעת שגם היום אתה ראוי לקבל שכר על כל מעשה טוב שאתה מקיים, ולפעמים מתבטא ב: חיבוק, מילה טובה, החיוך של המקבל אשר שווה הרבה יותר ממיליונים.

אז גם אם אתה נזכר בשמחת העבר, תרגיש חופשי להעלות אותה… כי אולי בזכות זיכרון זה מהעבר… העתיד שלך יתפתח לטוב יותר.

« הפוסט הקודם 
הפוסט הבא  »