תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף פב, עמוד א

רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ושאר כל אומנות אינן כן כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו

נקודה למחשבה:
יש החושבים שלהתעדכן בחדשות מועיל ליומם, יש המחפשים את הרכישה שתעורר את התרגשותם, אך כל אלו הנאות רגעיות!

מצא את חבר נשמתך, למד מתורתך … חפש להועיל לסביבתך ואתה זוכה בהשקעה נפלאה!

ואם משמח אתה את יקיריך בהפתעה, אל תתפלא אם בשעת הצורך שלך – יהיה מושיע ופועל עבורך.

העצה:
יש לנו שנים מועטות בהן נוכל להשפיע על ילדינו, טרם יעזבו את הקן ויפתחו לעצמם חיים משלהם.

אם שלם אתה עם כמות הזמן שאתה משקיע בהם – אשריך גדול!
אם מצליח אתה לשמוח בהשקעתך למרות שהיית רוצה להשקיע יותר… אשריך גדול יותר!

הפוסט הבא  »