גיליון 191: מה לך כי תעזוב

לפעמים דרך האייל לצאת מהסבך היא להוריד את הקרניים. נכון, לא תמיד ה“השפלה העצמית“ נעימה, אבל ברור ש“גאווה, הדוחקת את רגלי השכינה“ גרועה עוד יותר, לכן אל תעצור בעקבות האובדן, אלא המשך קדימה ותזכה לטוב יותר.

להמשך קריאה

גיליון 190: גם עד זקנה

לפעמים דרך האייל לצאת מהסבך היא להוריד את הקרניים. נכון, לא תמיד ה“השפלה העצמית“ נעימה, אבל ברור ש“גאווה, הדוחקת את רגלי השכינה“ גרועה עוד יותר, לכן אל תעצור בעקבות האובדן, אלא המשך קדימה ותזכה לטוב יותר.

להמשך קריאה

גיליון 189: לאחוז בכל הנפילות

לפעמים דרך האייל לצאת מהסבך היא להוריד את הקרניים. נכון, לא תמיד ה“השפלה העצמית“ נעימה, אבל ברור ש“גאווה, הדוחקת את רגלי השכינה“ גרועה עוד יותר, לכן אל תעצור בעקבות האובדן, אלא המשך קדימה ותזכה לטוב יותר.

להמשך קריאה

גיליון 188: בלי חשבון

לפעמים דרך האייל לצאת מהסבך היא להוריד את הקרניים. נכון, לא תמיד ה“השפלה העצמית“ נעימה, אבל ברור ש“גאווה, הדוחקת את רגלי השכינה“ גרועה עוד יותר, לכן אל תעצור בעקבות האובדן, אלא המשך קדימה ותזכה לטוב יותר.

להמשך קריאה

גיליון 187: צדקה וממון

צדיקים יקרים, ביום סערה גשום איזה מהאנשים יגרום לך להרים גבה בבואו לביתך, זה הרטוב עד לשד עצמותיו או זה שנותרו מספר חלקים יבשים במעילו? השני נכון, כי אך טבעי שכאשר יורד גשם תירטב ומאוד מיוחדת ההצלחה להגן על חלקים למרות הסביבה העויינת. כך הם עם ישראל בימינו, ברור לכל בר דעת שיש נפילות בדור […]

להמשך קריאה

גיליון 184: ודגלו עלי אהבה

צדיקים יקרים, ”קל לשבור כד חרס, אבל עכשיו נראה אותך מדביק אותו חזרה!“ כך אומר לי ולך היצר הרע רגע אחרי שגרם לך לכעוס. זהו שברת את הכלים ויותר לא משחקים! ובנפול פניך …כי באמת אינך מרגיש בנוח עם כעסים, יגיד לך, נו באמת יא צבוע! כמה פעמים השבוע כבר כעסת… כמה פעמים אפשר לסלוח […]

להמשך קריאה