[label style=info icon=heart]השיעור מוקדש לכל הישועות סמדר בת עדי[/label]
צדיקים יקרים,
האם עיכוב הוא בהכרח לא טוב? האם עיכוב פוגע בנו? האם אפשר לפרש את העיכוב שמישהו עושה לנו דווקא? ממש לא!
דמיין את התינוק בן השנה וחצי שרק למד ללכת, לוקח את המפתחות והולך לכיוון האוטו שלך, האם תמנע ממנו להפעיל את האוטו? נניח ואתה רואה אדם הולך לפרוץ לכביש סואן כשהוא מדבר בטלפון, האם לא נכון לעכבו? ברור שכן! העיכוב הוא מבורך אם מטרתו לטובה, העיכוב יכול להזיק אם מטרתו שלילית.
***
[blockquote quote=”יש בך המון טוב! השבוע, נסה לקחת חבר אחד, ולמצוא מעשה אחד שעשה אותו אתה אוהב … ולומר לו זאת.” align=”left” max_width=”300px”]
היצר הרע מנסה לעכב אותך מלקיים תורה/תפילה/מעשים טובים בכדי שלא תזכה לשכר אינסוף! ולכן לא רצוי להקשיב לעצותיו (לדבר לשון הרע, לעגל פינות, וכל הקשור לטיפוח קנאה שנאה ותחרות), אבל אם למרות כל הניסיונות אינך מצליח לשכנע את הסביבה להתחזק בנקודה מסוימת, אם למרות שיחותך עם עמיתך לעבודה אינך מצליח לשמור על לשון הרע, אל תיסוג אח יקר, אל תתייאש כי כל ניסיון שלך הוא עצום ונפלא!!
***
מייקר מאוד רבי נחמן את הרצונות והכיסופין ומציין בכתביו שהם אלו הבונים את היכולות שלנו לקבל קדושה עצומה, כאשר אתה מצליח להחזיק באמונה שהכל לטובתך קורה למרות שאינך מצליח להתקדם, אין זה מסמל ייאוש או הסכמה לאי קבלה מכאן ולהבא אלא מקנה לך יכולות גדולות יותר לקבל אפילו יותר ממבוקשך!
***
אמנם המניעה יכולה לכבות לרגע את התשוקה להמשיך ולהשתפר, אבל סכנה גדולה יותר באמתחת היצר הרע … והיא עיקר הסכנה לייאוש …
נקראת: תבערת הלב! אותם רגעים בהם אתה ”לא רואה בעיניים“ ולמרות המחאה של האישה/בעל, למרות האיתותים שאתה מקבל מההורים אתה ממשיך ומשליך מעצמך את המשפחה והחברים בשביל להצליח כביכול ”לקיים עוד נקודה“, זכור שעל התורה רשום: ”דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום“ [משלי, פרק ג, יז]. כי את ההצלחה הרגעית מספק לך היצר הרע למען תשרוף את הגשרים, ובעוד דקה/שבוע/שנה כשתראה שאין לך כוח להתמיד באותה נקודה פתאום תגלה שגם אין לך משפחה וחברים … וכוח לקום ולהתחיל מחדש.
***
רבי נחמן ציין את דרכו, בכל פעם מתרכז בשיבור תאווה [לדוגמה שבחי הר“ן אות כא]. עם השלמתה היה פונה להמשיך ולכבוש מידות נוספות. כל ניסיון יקר וחשוב ומכל הצלחה, אפילו חד פעמית, ראוי לשמוח לעד!
***
העצה:
בבואנו לשפר את חיינו, מידותינו, מעשינו אנו יכולים לבחור בין:
א) לנסות לסדר הכל בבת אחת – אמנם פתאום הכל יהיה ורוד, אך הסתברות עצומה שתיכשל
ב) להתקדם צעד צעד – בכל יום אתה זוכה לרצונות עבור כל הדרך, בכל זמן וזמן אתה זוכה לקיים בפועל עוד ועוד מעשים טובים והסתברות עצומה תצליח להחזיק בדרך מעתה ועד עולם.
אז מה אתה מחליט? אם היית שואל אותי אופציה ב‘ עדיפה בהרבה. ובהמלצת דוד המלך: ”טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים“ [תהילים פרק לז]. ובמילים אחרות: שאף תמיד ליותר טוב, אבל תהנה מכל הטוב שיש לך כעת!

להורדת דיוור

וידאו