[label style=info icon=heart]הלימוד מוקדש לרפואת רז בן דפנה, ולשלום בית וזרע בר קיימא עם לאה בת אסתר גיטל[/label]
צדיקים יקרים,
כמה היית מוכן לשלם עבור כרטיס שחרור מעול הפרנסה?
כרטיס שחרור מבריאות לקויה?
אם הייתי מציע לך אותו במיליון ש“ח – תהייתך האם תוכל לעמוד בתשלום אך לא תפקפק ביעילות
אך אם אציע לך אותו ב“עלות“ של צחוק מתגלגל – תסתכל עליי כעל משוגע ותבטל את הצעה – וחבל כי זו האמת לאמיתה!
***
אם אומר לך שקופסה (שאינה מוכרת לך) תאפשר לך לדבר עם הקצה השני של העולם – תצחק עליי,
אך אם תסכים שאדגים לך פעם/פעמיים תאמין לי בלי דרישות נוספות לאחר שתיווכח בנכונות דבריי…
כי הניסיון הוא סוג של ביטחון!
[blockquote quote=’המשימה להשבוע:
למד בע“פ שתי בדיחות והשמע אותן לכל דורש… וספור כמה חיוכים הצלחת השבוע לייצר’ align=’left’ max_width=’300px’]
וכעת אשאל: האם הרגשת פעם תחושת התעלות אחרי צחוק מתגלגל? נכון שהרגשת בעבר את היצירתיות שבמחשבה בעת השמחה או לאחריה?
אז איך ולמה נעלמה העצה אתה שואל? כי היצר ברע יודע את כוח השמחה ולכן משקיע מאמצים רבים להמיר את שמחתך … בעצבות ומרה שחורה!
***
”וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה“ [ליקוטי תנינא, תורה כד]
נאמר בשם הרב מקארלין: “שמחה איננה מצוה, אבל מה ששמחה יכולה להביא שום מצוה אינה יכולה להביא, עצבות איננה עבירה אבל מה שעבירה יכולה לגרום שום עבירה אינה יכולה לגרום“,
אמנם השמחה אינה אחת מתרי“ג המצוות אך אפשר להבין מדוע מנחה רבי נחמן [ליקוטי תנינא, תורה כד]: ”מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד…וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּוחוֹת לִהְיוֹת אַך שָׂמֵחַ תָּמִיד כִּי טֶבַע הָאָדָם לִמְשׁך עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים עַל כֵּן צָרִיך לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וַאֲפִילּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא“
***
אין אפשרות לאלץ עצמנו לצחוק ולשמוח, אך בכוחנו להרפות מהמועקה ולחפש את האמונה והתקווה השזורים בסבלנות עד שתבחין בגלגל השמחה: אמונה > צחוק > שמחה > סבלנות > אמונה!
ואם מרגיש אתה ששמחה אינה קשורה לחייך,
דע שמותר להיכנס למעגל השמחה גם דרך שערי סבלנות/אמונה/צחוק. כן, מותר לעשות קצת שטויות טובות שיגבירו את שמחה עד שתרגיש את שחרור מועקת המחשבה על הנשמה ותרגיש איך התקווה והאמונה מטפחות נתיבים חדשים, משחררות את הלב שמוצא עוד סיבות לצחוק ולהיות מאושר!
העצה:
כאשר אניח לך לבחור בין להרוויח לבין להפסיד מה תבחר? ברור שלהרוויח!
אם אניח לך לבחור בין רווח מציאותי ובין רווח תיאורטי לחלוטין, מה תבחר? רווח מציאותי, נכון?!
עצבות (=הפסד) לא תועיל לך – זה ברור אז כדאי לעוזבה!
לומר לך להיות מאושר כל היום (=תיאוריה בלבד) – זה נחמד אבל לא מציאותי,
אבל אגלה שתועלת עצומה אם פשוט תחייך! שכן אחרי הפנים מתעורר הלב בשמחה!
ומותר לך לשמוח יותר אם מקור השמחה היא:
תורה/תפילה/מעשה טוב! כי אז שכרך עצום כל כך!
