[label style=info icon=heart]הלימוד מוקדש לכל הישועות למירב מירי בת לונה[/label]
צדיקים יקרים,
ילד בן 5 רוצה מאוד לקחת להורים את האוטו ולנסוע לדודים האהובים בכדי לתת להם מתנה לחג, וכועס על ההורים שלא מאפשרים לו, מי צודק, ההורים או הילד? ברור שההורים!
היכול להיות שלעיתים בעבודת השם אנו אותו ילד?
***
על התורה נאמר: ”דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום“ [משלי ג יז].
אני מאמין שאתה מקבל בהשלמה כאשר אינך מקבל את ”הזכות“ לפגוע בשני,
ואשריך גדול אם הפנמת שיש הגיון, גם אם הוא נסתר מעינינו, לפעמים לעכב את קבלת בקשתנו להוסיף טוב בדרכינו.
– אין פה רמז לכך שאתה לא ראוי
– אין העיכוב נועד להכעיסך…
– כן רוצים שנעשה עוד הכנות לקראת קבלת מבוקשנו…
– כן רוצים שנהיה בשלים בגוף ובנפש לקבל את הטוב שהפה שלנו מבקש
– למען ישאר שלנו לנצח.
[blockquote quote=’המשימה להשבוע:
בפעם הבאה שאינך מקבל את מבוקשך מייד … רגע לפני שאתה כועס או מתוסכל…
הסתכל אולי יש תנאי מקדים שטרם הושלם.’ align=’left’ max_width=’300px’]
”הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁבָּא לִקְנוֹת אֲפַרְסְמוֹן אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן’…
אֲבָל קדֶם הַתְּשׁוּבָה אֲזַי בְּחִינַת אֶהֱיֶה בְּהַסְתָּרַת פָּנִים מִמֶּנּוּ
כִּי עֲדַיִן לא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְמֶהְוֵי בָּעוֹלָם“ [ליקוטי מוהר“ן תורה ו],
כן, ההמתנה נועדה לדבר אחד…
שנכין את עצמנו לקראת הבאות הטובות!
***
מלמד הרב אליהו גודלבסקי בשיעורו אודות 3 מרכיבים בתשובת היהודי:
א) להתחזק באמונת חכמים – אמנם אנו באמת לא ראויים, אבל בזכות האבות ובזכות הצדיקים שפעלו למעננו – אכן ראויים אנו לכל טוב!
ב) להתחזק בתשובה מאהבה – הכוונה כאשר אני בוחר לקיים מצווה הבאה לידי מתוקף הכרת הטוב על כל הטוב שאני כבר מקבל, שאני רואה שלמרות שאני לא טלית שכולה תכלת… בורא עולם נותן לי לקיים מצוות עליהן אקבל שכר עצום …
ג) לדבר – להביע בפה את הרצונות הטובים שיש בליבך והגם שעדיין אינך מקבלם תמשיך ותבקש.
***
פעם בא לרבי מליבוביץ’ מישהו שרצה להתחתן עם גויה, בציפייה לנזיפה הכין תשובה מחוכמת,
הרב הסתכל בו ואמר: אני מקנא בך…
היהודי היה נבוך ומבולבל ותשובתו המוכנה מראש כמובן לא התאימה לתשובת הרב, למה הכוונה? שאל לבסוף,
ענה הרבי: אני לעולם לא עמדתי בניסיון שלך וברור לי שהזכות שתעמוד לך אם תסרב תהיה עצומה!
***
”וזהו בחינת מעלת התשובה שהיא גדולה מצדיקים גמורים,
כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמד.
כי הבעל תשובה ששב מעוונותיו, שהם בחינת יגון ואנחה, בחינת אדאג מחטאתי, בבחינת ((בראשית ו) ויתעצב א-ל לבו, רחמנא לצלן, וכשזוכין לשוב עליהם, אז העוונות נתהפכין לזכיות.
נמצא, שנתהפך היגון ואנחה, שהם בחינת עוונות, לזכיות ומצוות, שהם בחינת שמחה כנ”ל.
ועל-כן מעלתם לעתיד גדולה מאד, כי יגדל שכרם אז מאד,
כי עקר השכר הוא בחינת המחול והשמחה שלעתיד שיהיה נעשה דיקא על ידי התהפכות היגון ואנחה לשמחה כנ””ל,
שזה עקר שלמות השמחה כנ”ל“ [לקוטי הלכות פריה ורביה ואישות ג אות ט]

העצה:
אנו מתרגלים לקבל/לדרוש מידית את מבוקשנו.
ברי הדעת רואים את הבעייתיות בהתנהלות זו.
– נפלא אתה בכל פעם שלא כעסת בעת שסורבת.
– אשריך אם רואה/מחפש אתה את ההיגיון שלא לקבל את מבוקשך.
– אשריך גדול אם מאמין אתה שאם טוב אמיתי ברצונך לקיים – זה רק עניין של זמן שתזכה.
בינתיים … ממתינים שמחים ממה שיש היום!

להורדת דיוור

וידאו