[label style=info icon=heart]הלימוד מוקדש לעילוי נשמת אלזה בת זיגמונד[/label]
צדיקים יקרים,
האם כאשר הקפיץ נדחס זה אומר שכוחו אוזל? ממש לא, להיפך!
אם ישמור הדוחס את הקפיץ במקומו … ככול שידחוס אותו יותר כך תהיה עוצמת התפרצות הקפיץ גדולה יותר!!!
וכעת אשאל אחרת: האם עת צרה היא עת נפילה? האם זו סיבה לייאוש ואכזבה מפועלך ומימדותך? ממש לא!
כל מה שעובר עליך הינו לזכות אותך תמיד!! למען יהיה לך יותר כוח להמשך!

[blockquote quote=’את שיש בליבך – אמור לחבר.
את שאינך יכול לומר – כתוב לבורא עולם’ align=’left’ max_width=’300px’]

אנו רגע לפני יום הדין, רגע לפני השלב שבו אתה ישאלו אותנו:
אשם או זכאי? חשוב שתזכור שאין אף אחד מושלם – ונכון גם אתה לא אבל אביך שבשמיים הוא המלך והשופט! המחפש לראות את השמחה בעינך על כל הטוב שיש לך… ואח“כ ישאל האם יש לך מה לשפר, אז זה הזמן לעשות חשבון נפש על הטובות שיש לך בעולם. ואם קשה לך למצוא משהו … מצא חבר שלזכותו אתה מתפלל – ושמח שאתה לא זקוק לאותה ישועה.
***
אומר רבי נחמן: ירידה תכלית העליה, כלומר אם נחזיק בעצות נכון, נחזיק את האמונה שכל מה שעובר עלינו הוא מאת השם והכל למען טובתנו נזכה בגדול!
אבל דע שהזכות שלך, לא מתוקף הגדולה שלך אלא מעוצם הרחמנות שיש עליך, מתוך הבנה ברורה שכל טירון (בן כמה עשרות שנים) שנלחם בעולם הזה מול היצר הרע (בן אלפי שנים) עתיד ליפול …
וכל שמחפשים מהמחובר לעץ החיים (תורה) ולצדיקים, הוא: לעמוד חזרה על רגליו
***
באיוב אומר הקב“ה לאיוב שאפילו -1 מתוך 1000 המלמד זכות על האחר – מזכה אותו בהצלחה בדין, ומוסיפה הגמרא ואומרת שאפילו אותו מצדיק, 999 מחלקיו אומרים ”אשם“ ורק חלק אחד ”צדיק“ – עדיין השם מזכה אותו בדין!
כלומר יחס של 1:1,000,000 (אחד למיליון) ואתה יוצא זכאי!!!! כל זה מתוך ידיעה ברורה שאנו נלחמים לא בכוחות שווים, אז כאשר אתה מצליח לקיים מצווה כמה אתה יכול לשמוח!
***
כוח השופר לקרוע גזר דין, לפתוח שערי תשובה ושמיים, למרות שהשופר משמיע צליל עמום ולא ברור, אינו תפילה ואינו מילים ברורות.
בדיוק כמו התינוק הקורא לאימו בצחוק/בכי/כחכוך ועדיין יודעת היא את רצונו, כך הקב“ה אלינו … תכוון בליבך לכוונות טובות… יהיה טוב!
תקיעת השופר היא מהחלק הצר, ממש כמו בחיינו, כאשר קשה (צר לנו ברוח ואו בנשמה) תגיע ההרחבה ולצידה הישועה. האמן – ותצליח!
העצה:
”אילו עשו ישראל תשובה, מחיבתן היה הקב“ה בונה להם בית האחרון מיד באותה שעה,
על אחת כמה וכמה שהקב“ה היה מגפפן ומחבקן ומנשקן ומישבן בחיקו, לעולם לעולמי עולמים“ [תנא דבי אליהו, סדר אליהו רבא, פרק טז,י].

אז עכשיו לפני מרימים עיניים לשמיים ואומרים:
”מודה אני על כל החטאים, מבקש אני סליחה ומחילה ומבקש את עזרתך לעתיד“. (=תשובה)
ומיד מחייך, כי מי שמקשיב למילותך היה לא אחר מהשופט הגדול,
מהאוהב הגדול שבזה הרגע הרים אותך אליו באהבה
להורדת דיוור

וידאו