[label style=info icon=heart]הלימוד מוקדש לכל הישועות לעופר שפיר בן אורה[/label]
צדיקים יקרים,
מה לדעתך עדיף: לרוץ הכי מהר שאפשר עד לתחנה הבאה ו… להמתין שנים עד שתחזיר נשימה ותעיז לשוב ולהתקדם,
או כרגע להמתין מעט, להתחזק ולצעוד בקצב רגוע מכאן ולהבא?
אשריך המבין שאין עבודת האדם היא ליום אחד,
אשריך גדול שרצונך להיטיב כל עוד אתה יכול!
***
רבות מחשבות בלב איש, ואם צדיק אתה מחשבותיך הטובות מנסות להנחות אותך איך להיטיב דרכיך,
אבל אם לא מצליח לך התקדמות בפועל,
אל תשבור את הכללים, אל תנתץ את המשפחה,
אלא המתן מעט… ואם להוט אתה להתקדם… שפוך ליבך נוכח פני השם שיראה לך את דרך ההמשך.
[blockquote quote=’המשימה להשבוע:
כשם שאנו יכולים לצעוד בקצבים שונים,
זהה את יכולתך הטובה להבליג באופן שונה לרצונך להיטיב גם כאשר לא זה יוצא.’ align=’left’ max_width=’300px’]
לגדולי האמונה נתנו קשיים רציניים אשר בהם עמדו ללא החלשות אלא אמונה פשוטה בישועת השם, מעיד רבי נתן במכתבו לבנו: ”וְגַם עַתָּה אֵין שׁוּם סְמִיכָה בְּעִנְיַן פַּרְנָסָתִי כִּי אִם עַל בִּטָּחוֹן לְבַד, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: נָאר בִּטָּחוֹן [רַק בִּטָּחוֹן]. וְהַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ פָּרְחוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כְּחִצִּים מִיַּד גִּבּוֹר. וְגַם אַתָּה וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אַל תִּדְאֲגוּ וְאַל תֵּעָצְבוּ כִּי ה’ אִתָּנוּ, וּבְוַדַּאי יְפַרְנֵס אֶתְכֶם בְּכָבוֹד, כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה’ אֶת עַמּוֹ, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.“ [עלים לתרופה מכתב רלח]
***
כי באמת שבשמיים לא חסר דבר ובשנייה תקבל את אשר בליבך, אבל אם מונעים זאת ממך – כנראה שזה לטובתך. אז נפלא יהיה פועלך אם תקשיב לצדיק שאמר: אל תדחוק את השעה
***
ראוי מאוד יהיה אם תעשה את הטוב הנמצא על ידך, אפילו נראה לך קטן,
שכן אפשר שדווקא קיום של זה המעשה יפעל כמו מפסק שמתניע מנוע גדול,
כגפרור המצית את אש התקווה –
מעשה זה יוכיח שראוי אתה לבקשת ליבך במלואה.
***
”דברי הצדיקי-אמת, שמחזקין אותנו להתחזק בהשם יתברך תמיד, ומודיעים לנו כי אין שום יאוש בעולם כלל, דברים אלו צריכין אנחנו ליזהר בהם להכניסם בלבנו כטל וכמטר, שזה בחינת מה שאמר משה רבנו עליו השלום בשירת “”האזינו””, שכולה מוסר והתעוררות והתחזקות גדול לבלי להתייאש מן הצעקה אליו יתברך לעולם, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, חס-ושלום, כי לא יטוש ה’ את עמו כי רבים רחמיו יתברך וכו’” [משיבת נפש אות פ]
***
אל תיתן לאף אחד ל“הרגיע“ אותך מרצונך למהר להיטיב,
אך שלב ידיעה זו עם הזיכרון שעל התורה נאמר ”דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום“
מכאן תבין שלא בכוח זרועך תכבוש את ייצרך,
אלא בעזרת הבקשה הטובה שבפה שלך!
העצה:
כאשר מבקשים מאיתנו למהר – אין הכוונה שנהיה פזיזים או יהירים,
אלא שלא נשקוד על השמרים, אלא פשוט שנתקדם בקצב הנכון עבורנו למטרה אותה הצבנו.
דע, יקרה כל תנועה קלה שלך,
וחברך הטוב שלטובתו אתה פועל – בטוח יסכים איתנו … שאחד כמוך – ראוי לכל טוב סלה!
אז חזק ואמץ בפועלך הטוב, ומי יתן ותזכה לראות שכר לפועלך בדמות זכות נוספת לעזרה.
וידאו