[label style=”info” icon=”heart”]השיעור מוקדש לעילוי נשמת רבקה בת ברוריה[/label]
צדיקים יקרים,
”קל לשבור כד חרס, אבל עכשיו נראה אותך מדביק אותו חזרה!“
כך אומר לי ולך היצר הרע רגע אחרי שגרם לך לכעוס. זהו שברת את הכלים ויותר לא משחקים! ובנפול פניך …כי באמת אינך מרגיש בנוח עם כעסים, יגיד לך, נו באמת יא צבוע!
כמה פעמים השבוע כבר כעסת… כמה פעמים אפשר לסלוח לך?!
[blockquote quote=”משימת השבוע: קשה מאוד לפרגן לעצמך על כל שנייה של עצירת הכעס. השבוע אתה יכול לספור את כמות השניות! (לא דקות) בהן הצלחת לעצור את עצמך מלכעוס ושלח לנו את התוצאה. כל המתמודדים יזכו בשכר אינסוף!” align=”left” max_width=”300px”]
אנו בוחנים את הרחמנות עלינו עפ”י היכולות שלנו לרחם על האחרים! תוך מחשבה שאמנם יש לקב“ה יותר סבלנות כלפינו… אבל רק קצת יותר. ואת עצמנו אנו מכירים:
– כמה סבלנות יש כלפי חבר לעבודה?
– לבני המשפחה?
– לאורח שמגיע ליום… יומיים?
– ואפילו אם אתה סבלן המחזיק מעמד כמי שעומד מולו דמות חשובה מאוד…. עדיין הינך מוגבל!
והמשותף לכך המצבים שהסבלנות שלנו נגמרת מהר וחמור מזה היא תלויה במצב הרוח שלנו.
ואז מתוך הבורות מגיעה הנפילה, ומדברי ההבל והריק מתקבלת המסקנה ”שמאיתנו יש רק ייאוש“.
***
חשוב לזכור את שאמר הנביא: ”כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם השם“ [ישעיהו נה] איננו מבינים את אופן החשיבה של הקב“ה ובטח לא את כוונותיו לכן זרוק כל מחשבה מדכאת המנסה לבצע את הקשר בין חוסר סבלנותנו וסבלנות השם!
***
באנו לעולם לתקן את המידות שלנו, אבל שלא מבחירתנו, הולך איתנו כל הזמן היצר הרע ושליחיו ששמים לנו מקלות בגלגלים כל הזמן…
מה יקרה אם ננתק את המכשיר החשמלי מהשקע? הוא יעצר! אם נרטיב אותו? יתקלקל!
ואם ניתן לילד קטן לתפעל אותו? זה רק עניין של זמן עד שמשהו יקרה לו, נכון?
האם נראה לך שהקב“ה מצפה ממך, במצב זה, לנסוע באופן חלק? ברור שלא! בורא עולם רואה את כל התמונה, את ההרגשות שלך את המסיתים,
עליהם נאמר: “אמר רבי שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: ‘צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו’. ואלמלא הקב”ה שעוזר לו – אינו יכול לו“ [תלמוד בבלי מסכת סוכה נב ע”א].
***
אבל כן מקווה השם יתברך שנבחין שמחשבותינו שגויות ושנפנים שהוא רחמן עלינו כפי ששליחיו גילו לנו: ”אלא אני נקראתי, ה’, ה’ א-ל רחום וחנון (שמ’ לד ו). ומפני עונותיכם, עשיתם אותי לאכזרי, והפכתם מידת רחמנותי לאכזריות“ [מדרש תנחומא פרשת אם בחוקותי]
***
אז לפני שאתה פוסל את מעשיך, נסה לשנות את אופן ההסתכלות על פועלך במשך שנים, כאותו הורה שהצליח להביא ילד לעולם אחרי שנים של ניסיונות, ומסתכל על השתדלות שלו והנפילות שלו למרות מוגבלות גילו, האם תכעס עליו? ברור שלא!
כל מה שאתה אמור לשמר זו השאיפה המתמדת לשפר את אורחותיך! להיות סבלן ולנסות לשפר בשנה, מידה אחת, לא עשרים!
***
העצה:
אשרי תמימי דרך המנסים להיטיב בעולם! איזה דגל תיקח איתך? אשרי מי שיקח את דגל האהבה רחמנות וסליחה עימו ולא את דגל שכל הקטרוג, ולא את חרב הביקורת.
כי באמת רוצים שנראה בשני רק את הטוב!
