גיליון 187: צדקה וממון

[label style=””info”” icon=””heart””] השיעור מוקדש לעילוי נשמת שרה בת קלרה [/label]
צדיקים יקרים,
ביום סערה גשום איזה מהאנשים יגרום לך להרים גבה בבואו לביתך, זה הרטוב עד לשד עצמותיו או זה שנותרו מספר חלקים יבשים במעילו? השני נכון, כי אך טבעי שכאשר יורד גשם תירטב ומאוד מיוחדת ההצלחה להגן על חלקים למרות הסביבה העויינת.
כך הם עם ישראל בימינו, ברור לכל בר דעת שיש נפילות בדור שלנו, אך מדהים אותו נער שביום חמישי במקום להסתובב ברחובות הולך לשיעור תורה, או אותו איש שבאמצע ויכוח סוער בעבודה מחליט לא לענות למען לא ליפול ללשון הרע.

[blockquote quote= “רק כאשר פותחים את הדלת אפשר להיכנס עם האוצר. נסה לתרום מעצמך למען השני, בין אם ממון ובין אם מעשים ותראה איך מבעד לנתינה תקבל הרגשה נפלאה.” align=”left” max_width=”300px”]
“”תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש מעשיו”” [תלמוד בבלי מסכת ערובין יג ע””ב].
אבל מחדד רבי נחמן – בית הלל ובית שמאי דיברו על העולם הזה, אבל על העולם הבא ברור שטוב שנברא! כנאמר עין לא ראתה זולתך סלה, בזכות העולם הזה ובזכות המעברים! אנו זוכים לשכר עצום של רצונות, כיסופים ומעשים! על חטאים נעשה תשובה… אבל שכר המעשים הטובים נצחי ועצום!
***
רבי נחמן מלמד אותנו עצות רבות מתוך ידיעה שאין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא אבל בעיקר בכדי ללמדנו שמצד בורא עולם אין ייאוש מאיתנו כלל, אלא רק גאווה עצומה מכל תנועה קלה שאתה עושה!!
חשיבות הלימוד שלנו היא להקדים את המאוחר, למען נדע את העצה לפני הנפילה, וכאשר ניפול יהיה בידינו החבל עמו נמשוך עצמנו מעלה.
***
מגיל הנעורים עד ימינו האחרונים אנו שוקדים ופועלים בגשמיות להרוויח ממון ועוד ממון ועוד ממון, לכן הצדקה מראה את מידת הביטחון, שכן העני אשר לו תרמתי, לאו דווקא יכול להחזיר לי את התשואה שאני ”מפסיד“. בשנייה של מתן צדקה אני יכול לסכם שעות ארוכות של עבודה למען הסכום. ומכאן תוכל להבין את ערכה הרב כל כך ככתוב: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, וּמַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה, וּמְקַבֵּל פְּנֵי. הַשְּׁכִינָה. [ספר המידות – צדקה]
***
אבל בהלכות צדקה רשום: ”מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת ידו “ [קיצור שולחן ערוך סימן רמז, רנט] כלומר אל תגזים בנתינה! שכן טבע היצר לנסות ולמנוע מאיתנו מעשים טובים אך אם ”נכשל בינתיים” מנסה הוא טריק יעיל בדמות ריבוי המצווה עד אשר אנו קורסים מהמעמסה, לכן זכור את שני הפירושים של צדקה: שתחלק באופן צודק בין בני ביתך והנזקקים, ואופן החלוקה היה כראוי לצדיק אמיתי – בסתר או לפחות בצנעה. אבל מכל שקל שזכית לתרום – שמח אח יקר על לב שמיים! כי הצלחת לעמוד במשימה הקשה עליי אדמות – לוותר על הזמן שלנו (בפרנסה) לטובת השני (שקיבל צדקה)!!!

העצה:
המחפש איך לחלוק את מה שיש לו – יזכה ליהנות מהקיים ויזכה לראות שיש לו עודף, אך המחפש איך לשמור על רכושו שלא ילקח לו, עלול לאבד הכל. המידתיות חשובה, אך דאגה יתרה צריכה להיות שמא תחסוך מעמיתך את שאתה מחזיק בעבורו.

להורדת דיוור

וידאו

ארגון אזמרה - צדקה וממון 2 - חכם ניסים - ליקוטי מוהר"ן - תורה יג - שיעור מלא