זו הייתה תקופה קשה, של צמצומים, בעיקר בענייני פרנסה:

חובות גדולים, הוצאות לפועל ושאר מרעין בישין.

היה קר במיוחד בשדה באותו הלילה

ואני התכווצתי אל תוך עצמי.

רכבת שלמה של מחשבות ואף דיבור אחד.

“מה עוד פעם אבקש עזרה? עוד פעם כסף?

מה אני לא רואה שהוא לא רוצה לעזור? 

אז בשביל מה?”

תחושות קשות של ייאוש ותסכול, החלו להציף אותי,

רק שבחסדי ה’, סירבתי להתמכר להן.

עצרתי, הפניתי מבט לשמים ואמרתי:

“אבא, הבנתי, אתה לא רוצה להוציא אותי עכשיו מהצרה הזו.

אני מקבל.

לא מבקש את זה יותר, אבל אבא…. לפחות תראה לי משהו אחד:

תראה לי שאתה אוהב אותי. זה הכל. זה כל מה שאני מבקש.

שאתה אוהב אותי ושאתה איתי.”

אני לא יודע אם חוויתם את זה פעם, אבל יש לפעמים רגעים כאלה,

רגעים של רחמים גדולים – בהם הקב”ה כאילו פותח איזה בקבוקון

של דעת ומטפטפף עלינו טיפה.

פתאום, התחלתי לצחוק:

“איזה טמבל אני.

אני עומד פה בשדה,

עם זקן,

עם פיאות,

עם ציצית,

עושה את הדבר שרבינו אומר שהוא “מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכּל”

(ליקוטי מוהר”ן תינינא כה)

ועוד יש לי בכלל שאלות, אם ה’ אוהב אותי או לא?!”

הלב, שהיה מלא בכאב, התמלא עכשיו בשמחה אדירה,

דמעות של עצבות התחלפו בדמעות של אושר

והפה התמלא בהודיה.

כי זו האמת לאמיתה: מתנות אמיתיות יקרות ונצחיות,

שכל הכסף שהיה, שקיים ושיהיה בעולם לא יכול להחליף, 

אפילו לא אחת מהן.

אנחנו כל הזמן מקבלים מאיתו ית’ מתנות.

העניין הוא, שכמו כל מתנה חשובה ויקרה,

הן מגיעות בתוך קופסא נעולה: חושך, הסתרה.

הרי גם כשהגעתי לשדה, הייתי ב”ה עם כיפה,

זקן, פאות וציצית.

רק שכל המתנות האלה, היינו הַחִיּוּת והשמחה

שבמצוות, היו נעולות ונסתרות ממני.

ומה המפתח?

תפילה פשוטה מהלב.

כי כן דרכו של השי”ת,

שקודם שזוכים לאיזו אמת ואיזה דבר שבקדושה,

צריך לעבור דרך ההסתרה הזו.

כדי שנדליק איזה אור, כדי שנראה באמת,

חייב החושך להקדים ולסובב את הדבר.

וזה לא משנה למה כבר זכינו קודם,

כי ממילא אסור לעצור שם ומימלא המסע לא הסתיים עדיין.

וכמו שיעקב אבינו, כשרצה לצאת ממדרגת יעקב ולזכות למדרגת ישראל,

היינו להיות אביהם של ישראל עם קדוש,

היה חייב לעבור קודם בבחינה הזו,

ככתוב “וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה” (בראשית כח’ י’)

חרן – בחינת חרון אף, בחינת חושך והסתרה.

וכשהגיע לחרן, פשט מעצמו את כל חכמתו ומדרגתו שהשיג מקודם,

היינו שהגיע לשם בכל כלום, בלא שום עשירות

ואז כשרצה לשאת את רחל, שהיא בחינת התורה הקדושה, בחינת חכמה

והשגה, עמל וטרח במשך 7 שנים להוציא יקר מזולל,

אלא שברמאותו של לבן ובחסדי ה’ עלינו זכה קודם לזיווג עם לאה,

שהיא בחינת תפילה ואמונה, שרק עי”ז ניתן להשיג איזו השגה ודעת אמת.

ועל כן כל חושך וכל הסתרה, הם מאהבת ה’ אותנו,

לזכות אותנו, בעבודה קלה כזו של דיבור,

לכל המתנות הנפלאות שיש בבית גנזיו.