לפעמים, כשאני מרגיש שרוח הסערה מתגברת,   כשמחשבות שוטפות את הראש והתאוות מרעידות את הגוף כשהייצר עומד לי בפינה של הראש, מחייך את החיוך העקום

אני זוכר פעם אחת, שבה יצאתי לשדה, לדבר עם אבא.     זו הייתה תקופה קשה, של צמצומים, בעיקר בענייני פרנסה: חובות גדולים, הוצאות לפועל

תגידו, מה חסר לכם בחיים? כסף? בריאות? עניין? אולי אתם רוצים להשתנות, להשתפר? להוציא מעצמכם יותר? לדעת לשכנע ולהשפיע?  אולי לא כ"כ הולך לכם במציאת

"זה שאתה נושם, לא אומר שאתה חי", ככה אומרים העולם.  ואנחנו אומרים "צדיקים במיתתן נקראו חיים" (ברכות יח.)היינו שאפשר להיות "חי" גם בלי לנשום. אבל

אין דרך לייפות את זה: דוד המלך, משיח ה', נולד כתוצאה מאחת העברות הקשות שבתורה: אין דרך לייפות את זה:דוד המלך, משיח ה', נולד כתוצאה

סיפור מיוחד על הרה"ק ר' זוסיא מאנאפולי שפעם אחת נכנסו תלמידיו לבקרוומצאוהו שוקד על הספה"ק "תנא דבי אליהו"ומזיל דמעותיו הקדושות.ראו החסידים, כי רבם אוחז במקום

120 שנה היו לנח להחזיר את העולם בתשובה.  120 שנה עמדו הוא ומתושלח וצעקו לכולם"אתם לא בסדר, תפסיקו, תקנו את מעשיכם" ואף אחד לא הקשיב.בטח

יש רגעים כאלה…   (כמו עכשיו), שאני ניגש למלאכת הכתיבה ו…. כלום. השכל ישן, הלב יבש ועל גבי זה, כל מני הפרעות ברקע (טלפונים, הודעות, ילדים

איך אפשר לשוב "עד ה' אלוקיך"?   הרי הוא אינסוף ואני בשר ודם.הוא היה, הווה ויהיה ואני ימי כצל עובר.הוא החכמה, הוא השלמות, הוא החסדואני…. לא.נראה

מתי בפעם האחרונה, יצא לכם להתלהב מזיתים?  אני אדייק – לא מזיתים שאכלתם, אלא סתם:להסתכל על כמה זיתים שקיבלתם ולהתלהב ולשמוח ממש?אני שואל, כי בעצם,

דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם" (ליקוטי מוהר"ן ל"ה)   אולי אתם לא זוכרים, אבל פעם, לפני כמה אלפי שנים,היינו כולנו ביחד,

פוליטיקאי אחד נפטר לבית עולמו ועולה לבית דין של מעלה.  מייד נשקלים מעשיו זה מול זה, כפות המאזניים מתנדנדות פעם לכאן ופעם לכאןולבסוף נעצרות כאשר