דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם" (ליקוטי מוהר"ן ל"ה)
אולי אתם לא זוכרים, אבל פעם, לפני כמה אלפי שנים,
היינו כולנו ביחד, נשמות שיושבות תחת
כסא הכבוד ונהנות מתענוגות רוחניים, שאין לשער ולתאר.
אבל אז קרה משהו והקב”ה החליט
להוריד אותנו לעולם הזה,
בתוך מן אריזה כבדה ומגושמת –
מן משקולת כזו שמחזיקה אותנו כאן.
בהתחלה, אבינו שבשמיים רחם עלינו,
עם “נחיתה רכה” בגן עדן,
אבל כבר אז זה היה קשה מנשוא
וכל מה שרצינו זה לחזור אליו
ולהתקרב בחזרה.
הוא אמר לנו:
“חכו, אני יודע שזה קשה, אבל קצת סבלנות,
עוד רגע תיכנס שבת ונהיה שוב ביחד.
בינתיים, שבו תהנו, תאכלו קצת פירות
ותראו שזה צי’ק צ’אק יעבור.
רק עם עץ הדעת –
איתו חכו עוד קצת. אתם עוד לא מוכנים לזה.”
אבל זה היה קשה מדי, הריחוק מאבא,
הגעגוע, ההשתוקקות, הכיסופים.
רצינו לחזור להיות נשמות, לחזור לתענוגות הרוחניים,
לחיות עם חי החיים, שכולו חסד ורחמים טהורים.
ואז בא “סוחר הסמים” הזה, הנחש הזה.
כמו איש עסקים ממולח, הוא זיהה את ההזדמנות בשברון הלב שלנו
ולחש בקולו הארסי:
“היי חבר, רוצה להתקרב בחזרה? יש לי משהו טוב בשבילך.”
טוב, כולנו יודעים איך הסיפור הזה נגמר – עוד התרחקות.
גם מגן עדן גורשנו, למקום קשה יותר, עם גוף מגושם יותר,
עם תאוות ומידות רעות שלא שייכות לנו בכלל.
ואנחנו… בכל רוצים לחזור.
אבל הוא לא עזב אותנו הנחש הזה:
“כואב לך? הנה אצלי יש את התרופה” הוא אומר.
וכל פעם, שאנחנו מקשיבים לו – עוד התרחקות, עוד שברון לב.
על חלקנו הוא כבר הצליח “לעבוד”:
“אתה בטוח שזה בכלל קיים, המקום הזה שאתה רוצה לחזור אליו?
אולי זו סתם אגדה? הנה תראה את העולם הזה – את זה אתה יכול להרגיש,
את זה אתה יכול להבין. אין לך מה לרדוף אחרי סיפורים.
והקב”ה? איפה הוא בכלל? ראית אותו פעם? דיברת איתו?”.
אבל אבא שלנו שבשמיים, הוא אבא אוהב.
מצד אחד, הוא יודע שאין ברירה – למען הטוב השלם,
אנחנו צריכים לעבור את מה שצריכים לעבור.
מצד שני, הוא לא עוזב אותנו לעולם.
ובסוף כל הדורות, כשהחושך גדול ונראה כאילו האש
יורדת על מזבחות נביאי הבעל ולא על מזבח ה’,
הוא שולח לנו צדיק שמגלה לנו:
“זה רק מסך. זו רק הסתרה.
הקב”ה אתך, עמך ואצלך.
כל מה שאתה צריך לעשות זה להתבונן ולחפש אותו.
הוא מסתתר בנקודות הטובות שבך ושבחבר שלך.
הרצונות שלך, הכיסופים שלך, הודאות הפנימית הזו,
שאתה לא שייך לכאן באמת…. זה הכל הוא בעצמו.
אין לך מה לחפש אותו בעולם בחוץ –
החכמות של העולם הזה, הן החכמות של הנחש.
ה’ כבר נמצא בתוכך.
אתה רוצה למצוא אותו? תתבונן פנימה בחמלה.
והוא שמח בך מאוד מאוד! כשאתה חותר ומחפש ומבקש אותו,
אתה עושה בדיוק את הדבר שהכי משמח אותו ועושה לו נחת רוח.
בשביל זה הוא שם אותך כאן: ללכת בדרך העולה והיורדת.
אתה מבין? ההליכה בדרך, היא התשובה שלך בעצמה.
כי מי ומה שאתה באמת, זה אפילו יותר נשגב וקדוש ונעלה,
ממה שהיית כנשמה תחת כסא הכבוד.
אני לא רוצה שתחזור לשם, אני רוצה שתחזור למקום האמיתי שלך –
זה שהקב”ה מכין לך בסוף הדרך.
למקום “שבעלי תשובה עומדין”.
ירדת לעולם הזה, כדי לפתח כלים לדבר הזה,
כדי שתוכל להכיל את האור העצום,
וכמו בחדר כושר: כדי לפתח שרירים, צריך להרים ולהוריד משקולות.
כשאתה הולך בדרך, זו התשובה שלך בעצמה –
אתה לא צריך להגיע לשום מקום אחר,
הדרך היא המקום, הדרך היא התשובה וזו התכלית של כל העולם הזה.”
———
לקבלת החיזוק השבועי:
בוואצאפ https://chat.whatsapp.com/Gh8vkRQ2PR9HZftLJ81O9A
